Monday, November 20, 2006

today has been ok

יש מתחת לבית שלי ספסל עם גגון,מתחת לעץ ענק שגדל בגינה.הספסל הזה ראה והרגיש הרבה אנשים בחייו,אבל יש שניים,שאני רואה שם כל יום.
הוא מגיע בבוקר,ויושב שם לפעמים עד הצהריים,עם עצמו ועם עיתון.הוא כמעט קירח,ומבוגר מאוד.
תמיד הוא מחזיק מסרק קטן של פעם,לסדר את מעט השערות שעוד נשארו על ראשו.
הוא כמעט אף פעם לא מסתכל על הרחוב,אלא אם כן העיתון קצר ומשעמם מאוד.
בצהריים הוא הולך,לא לפני שהוא מרים את המסרק ומסתדר לקראת הצעידה הביתה.

אחר הצהריים היא מחליפה אותו על הספסל,יושבת לבד,בלי שום דבר בידיה,גם לא תיק קטן ורק מביטה על הרחוב.
עוברים ושבים מביטים עליה,חלקם אף אומרים לה שלום ומשוחחים איתה שיחה אקראית.
היא יושבת פה כנראה כבר שנים,אבל כל יום הוא חדש מבחינתה.

זה שיר בוקר לכבודם.
שיהיה בוקר טוב.
Emiliana Torrini-today_has_been_ok

0 Comments:

Post a Comment

Subscribe to Post Comments [Atom]

<< Home