פתאום קמה להקה בבוקר ומחליטה שאחרי עשרים שנה הגיע הזמן להוציא אלבום הופעה.הפט שופ בויס,הם מסוג הלהקות שאתה לא כל כך בטוח שאתה רוצה לראות או לשמוע בהופעה.השירים שלהם פופים ונחמדים עד גבול מסוים,אחריו,זה כבר סתם מתחיל לשעמם.
במקרה של אלבום ההופעה שלהם,שיצא באוקטובר האחרון,הפט שופ בויס מצליחים להפתיע.גם כי מדובר בהופעה עם תזמורת,וגם כי בחירת השירים מאוד תמוהה.הם כמעט ולא הלכו על הלהיטים הקבועים שלהם,ויש שם כמה שירים שהם הוציאו מהנפתלין לאיוורור.
אחד השירים שם,jealousy,מבוצע על ידיהם ועל ידי רובי וילאמס (שאגב ,מאוד מתאים לו לשיר את השירים שלהם באופן קבוע:).יש הרבה פומפוזיות בשיר,בגלל התזמורת שמאחורה,וזה נותן לו את הנפח הדרמתי,שתמיד ראיתי בעיני רוחי בשיר הזה,התלותי.
זה אחד הביצועים היפים לשיר הזה,זה אחד השירים היפים שלהם,שלא נמאסים ואפילו נשארים לך על השפתיים גם אחרי השמיעה.
בוקר טוב!
posted by candy @ 8:27 AM
1 Comments
1 Comments:
אכן, עקרונית אין בכלל טעם לדיסק הופעה שלהם, כי זאת לא להקה במובן הרוקי של המילה והם לא ממש יכולים לעשות את זה לייב. זוהי בדיוק הסיבה לכך שלא יצא דיסק כזה עד היום, וכשהוא יוצא אז זה עם תזמורת. עברו בי כמה צמרמורות תוך כדי האזנה לאלבום הזה. מעיון ברשימת הקרדיטים וגם מהאזנה להערות של ניל בין השירים, אפשר לגלות את השמות של כמה מהמלחינים והמתזמרים הגדולים של 20 השנים האחרונות, כמו אנג'לו בדלמנטי וקרייג ארמסטרונג. מה שאומר שהם תותחים :)
Post a Comment
Subscribe to Post Comments [Atom]
<< Home