בכל ההאזנה ראשונה לשיר יש את הציפיה הדרוכה. לפעמים המזל לצדך ומיד אחד כמה שניות מועטות את מבינה שנמצאה סוכריה. שזה הולך להיות השיר שלך לתקופה הקרובה. גלים של שמחה, את מחייכת, מגבירה את הווליום (אבל לא מדי) ומדליקה את הסיגריה. ככה בדיוק התחיל הרומן שלי עם Madita, עם השיר Ceylon. מי שאוהב את דזיין וקמיין יזהה את ההפקה של דזיין (שבמקרה ישן איתה בלילה) ואולי אפילו את הקול שנידבה לצמד - gran riserva שלהם ב-2002.
אז איפה המצית?
אז איפה המצית?
Labels: madita ceylon
posted by Milly @ 9:05 AM
2 Comments
2 Comments:
אחלה שיר,ועוד לשבת הבוקר החורפית (סוףסוף) שנפלה עלינו
שיר חביב ביותר. נכון לרגע זה אני נמצא במצב כאב ראש של "מה שיותר שקט יותר טוב" (לחישות יתקבלו בברכה), כך שאיאלץ להתרשם ממנו עוד כמה פעמים מחר.
Post a Comment
Subscribe to Post Comments [Atom]
<< Home